ימים קשים עוברים עלינו, ימים שהבטן מתהפכת מדאגה לשלום השבויים והנעדרים.
הנשימה נעתקת אל מול גודל הזוועה שפקדה את עמינו. והלב, הלב שבור לרסיסים אחרי האור הגדול של החגים, מי היה מאמין שנגיע למצב הזה?
אבל, אני מזכירה לך וגם לעצמי שלנו הנשים יש כוח ענק במערכה הזאת. כוח קדום ועתיק יומין כמאמר חז"ל "בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם" ובזכות נשים צדקניות עתידים להיגאל !
העידן בו אנו חיות נקרא 'עקבתא דמשיחא' (עקבי המשיח) וקיים קשר עמוק מאד בין העקבים שלנו, היכולת לרקוד והגאולה.
הכנתי כאן לימוד קצר ועמוק שלקוח מתוך הספר שזכיתי לכתוב "תפילת הגוף- סוד המחול היהודי" ואחריו הזמנה לתנועה, חשוב מאד החיבור בין החלקים , ללמוד ולהבין כמה משמעותי הריקוד בסיטואציה המורכבת שלנו ומאידך גיסא לא לשכוח שהעיקר הוא המעשה! למצוא לך זמן ביום, גם אם את בממ"ד או בחלל קטן לתנועה , מוקפת ילדים ושלל עיסוקי החיים, להחליט שזה הזמן להתמסר לריקוד.
אני יודעת שזה קשה, קשה מאד. אבל אני מאמינה בכל ליבי שזה ימשוך לך ולבני ביתך שמחה, רפואה ותקווה, בתוך כל הכאוס הזה, וחשוב לא פחות ימשוך לעם המתוק שלנו ישועה והמתקה גדולה בעזרת השם, בהצלחה!
ריקוד משנה מציאות | המתקת דינים וביטול גזרות
בסיפורו של רבי נחמן "מעשה משבעה קבצנים" מלמד סוד עצום שרלוונטי כל כך אלינו בימים הללו.
המעשייה נפתחת במלך שמוסר לבנו את המלוכה בחייו. המלך ערך משתה גדול והזמין את כל שרי המלוכה. כשנעשו שמחים מאד המלך הודיע לבנו שהוא חוזה בכוכבים שהוא, הבן, עתיד ליפול מן המלוכה, ומבקש ממנו שלא יהיה בעצבות כשהדבר יקרה אלא שיהיה בשמחה. ואם יישאר בשמחה, אזי גם כאשר יירד ממלכותו יידע המלך שאכן הוא ראוי למלוך, כי מלך הוא מי שיכול ומצליח להיות שמח גם כשאינו מלך.
אך אם יירד ממלכותו ולא יצליח להיות בשמחה, המלך יהיה בשמחה גם כן, והפעם על שירד ממלכותו, שהלא אם אינו יודע לשמוח גם כשהוא יורד — בוודאי אינו ראוי למלוכה. אך, מוסיף המלך לבנו — אם תהיה בשמחה, גם כשתרד כבר ממלכותך — אני אהיה בשמחה יתרה מאוד. בלשון רבי נחמן המקורית בשפת היידיש: "מְשֻׁנֶּה פְּרִיַּילְעָךְ"- שמחה משונה, שמחה משוגעת.
על פי המעשייה הזאת היכן שהראש והשכל לא הצליחו, דווקא הידיים והרגליים, ואיתן שמחה לא הגיונית, אולי אפילו סוריאליסטית עד כדי ריקוד סוחף בתנועת מחול מאולתרת, דווקא היא הפתרון. וזאת על ידי שהאדם מכבה את מכונת המחשבות ומשמח את עצמו למרות הכול ! וכך אט אט ירפא את הנפש שלו , יעלה את האמונה , כדי להמשיך ולקיים את ממלכתו הקטנה בארץ החיים.
אנו עדות יותר ויותר לכך שפעולת הריקוד משפיעה עמוקות על האדם הרוקד ובפרט על ההוויה הפנימית שלו, בין היתר על ידי שינוי התודעה, על ידי תהליך הריפוי שמתחולל בו ובאמצעות שינוי המצב המנטלי.
אולם רבי נחמן סבור כי לריקוד ישנה השפעה גם ברמת המקרו, כלומר שהוא מסוגל לשנות את המציאות החיצונית, הכללית הנוגעת לכלל האומה ואף הקוסמית: "כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, דִּינִים עַל יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי רִקּוּדִים וְהַמְחָאַת כַּף אֶל כַּף נַעֲשֶׂה הַמְתָּקַת הַדִּינִין".
כפי שראינו, מציאות של דינים הינה מציאות של צמצום, קושי, ייסורים או הסתרה בעיני רוחו של האדם כלפי המציאות האלוקית. המתקת הדינים משמעותה שינוי המציאות לטובה - מלשון הטבה (ממר למתוק), או שינוי של תפיסת המציאות לטובה. כלומר בעצם זה שמסתכלים על הדברים באופן אחר, מתחזקת האמונה האלוקית שממילא בשורש הכול לטובה, וכך מתקבלת מעין תחושת מתיקות גם בתוך מצב של דינים.
רבי נחמן קושר בין פעולת הריקודים ומחיאת הכפיים להמתקת הדינים. על ידי הפעולות הללו מעוררים מלמעלה את רוח צדיק האמת, שמבטל את הגאווה והכפירה שהן סיבת הדינים, ועל ידי זה זוכים לענווה ואמונה ונמתקים כל הדינים. גם על ידי העלאת הרגליים בשעת הריקוד מגרשים את כוחות החיצונים הנאחזים בעקבים וזוכים לברכה ובכורה.
אחד המקורות הדרמטיים בהיבט זה משווה בין הריקוד לפדיון נפש. פדיון נפש הוא פעולה רוחנית שמטרתה לשחרר את האדם מגזירות רעות, מחלות או דינים השורים עליו. את הפדיון מבצעים על ידי מתן צדקה ונוסח תפילה (רבי נחמן עצמו כתב נוסח לפדיון נפש), ועל ידי כך נמשכים על האדם בריאות, ברכה ושפע. פדיון נפש הוא פרקטיקה נפוצה מאד בברסלב, ורבי נחמן עצמו כתב רבות על מעלתה וסגולותיה. "רִקּוּדִין דִּקְדֻשָּׁה מַמְתִּיקִין הַדִּינִים כְּמוֹ פִּדְיוֹן!". עוד משווים את הריקוד לפעולת קורבן (מלשון קרבה): "וְהַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת שֶׁל הַרִקּוּדִין הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'". הביטוי "ריח ניחוח לה'" מתאר בתורה את פעולת הכהן בשעת הקרבת הקורבן. ניחוח, מן השורש נו"ח, מרמז גם על נחת ונועם, כך שריח ניחוח הוא ריח נעים המניח את הדעת ומשכך את הרוגז. נמצא שריח הניחוח של הקורבנות בכוחו לפייס. שוב מופיע הריקוד בהקשר של פיוס, מחילה ושינוי פני המציאות לטובה.
כוחו של הריקוד נוגע גם לביטול גזרות – תקנות, חוקים או הוראות שיש בהן כדי לפגוע ולהקשות על עם ישראל. רבי נחמן אף פעל לשם כך ברמה המעשית, כשבשנת תקס"ג (1803) נשמעו שמועות על גזרות שרוצה לגזור הצאר ניקולאי, ביניהן גזירת ה'קנטוניסטים' שחייבה נערים יהודיים להתגייס לצבא הצאר. בשנה זו הרבה רבנו הקדוש בריקודים, ורקד כדי לבטל את הגזרות (כפי שמתואר באריכות בספר חיי מוהר"ן סימן קט"ז): "שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֲנַחְנוּ כָּבַשְׁנוּ אֶת עִיר בְּרֶסְלַב בְּהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין".
שימי לב, לתנועה יש נטייה להיעצר בברכיים, במקרה כזה צריך לכפוף אותן ולאפשר לגל שעולה להקפיץ את הגוף.
לאט לאט להגדיל את התנועה לקפיצות קטנות במקום.
בשלב הבא התנועה מתפשטת גם לחלק העליון של הגוף, מעין תנועת ניעור של בית החזה, הזרועות והראש. אופי התנועה כמה שיותר משוחרר, ללא מאמץ. לשחרר את איברי הפנים והלסת ותוך כדי תנועה להפיק קולות שונים ומשונים החוצה, אנחה, צעקה וכל מה שעולה מהגוף. לשחרר את התודעה מדאגות ומחשבות חיצוניות, כמו "מה יהיה?" להתמסר לתנועת הניעור, לקולות המצחיקים ולשחרור הגוף.
התחלה של ריקוד ספונטאני - תני חופש פעולה לאותה ילדה קטנה ומפוחדת, להניע את הגוף, בשחרור ממוסכמות של אסתטיקה ונראות. ליהנות ולהשתעשע מהתנועה האורגנית של הגוף, ריקוד משונה משוגע שעשוי לשפר משמעותית את התחושה הפנימית שלך.
לסיום, שימי את שתי כפות הידיים שלך , על בית החזה ושימי את תשומת ליבך לנשימה, קחי נשימה עמוקה שתמלא את חלל בית החזה לאורכו ולרוחבו , תוך כדי השאיפה רוקני מתודעתך כל חרדה ומחשבה שלילית.
בנשיפה מתחי בעניי רוחך קו של תקווה בינך לבין הבורא, בין הבורא לכלל עם ישראל באשר הם. קחי לך כמה רגעים אחרונים לתפילה אישית, זעקה והודיה על מתנת החיים.