להיות בן אדם זה להסכים להיות בתנועה מתמדת. אדם הוא יצור משתנה, מי שאת היום לחלוטין לא מחייב מי שתיהיי מחר, פעם בשנה נתן לנו הבורא ברחמיו נקודת אתחול למערכת הפנימית שלנו – ראש השנה.
"כִּי עִקַּר הַהַתְחָלָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּמֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִמְשָׁךְ הַחִיּוּת וְהַתִּקּוּן לְכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ וְעַל כֵּן נִקְרָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רֹאשׁ דַּיְקָא, כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ קוֹמוֹת, עוֹלָם, שָׁנָה, נֶפֶשׁ. וּכְמוֹ שֶׁבְּקוֹמַת נֶפֶשׁ שֶׁהִוא קוֹמַת הָאָדָם עִקַּר חִיּוּת הָאָדָם תָּלוּי בְּהָרֹאשׁ שֶׁשָּׁם הַמֹּחִין שֶׁמְּחַיִּין כָּל קוֹמַת הַגּוּף" (רבי נתן, ליקוטי הלכות יו"ד – הלכות ערלה הלכה ד)
מכיוון שכל השפע של השנה החדשה תלוי בראש השנה, כדי לנצל בחוכמה את הימים הקרובים עד ראש השנה ולכוון את הרצון הפנימי שלך.